אמר רב מנא בקדמיתא הוינן סברין וכו' ויש לומר דמתחלה סבר הא דמודה ר"ש בכוס וקערה משום דאינו יושב ומצפה וא"כ היה ראוי לאסור גם מותר השמן כמו שהקשה בחידושי רשב"א ורק דהשמן מותר אגב נר דמתוך דיהיב דעתיה אהני להשתמש יהיב נמי דעתיה אשמן כמו שתירץ הרשב"א ואם כן על כרחך מיירי דלית ביה פתילה דאין לומר שהנר נעשה ג"כ בסיס לדבר המותר השמן שהרי השמן גופא לא הותר אלא אגב הנר אבל השתא דמשמע דכוס וקערה הטעם דשמא יבא לכבות א"כ בלא"ה ל"ק קושית רשב"א ומותר השמן לא אגב הנר מותר א"כ אפילו אית ביה שברי פתילה נמי דהוי ליה נר בסיס לדבר המותר ג"כ היינו השמן:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 814e3b59a12b23008a64df202fb1502559b53fd74095e256a944f1b7bf766c5b