תניי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת. ר' לעזר כמתני' וכו' והוה ס"ד דפליגי דשוכח משמע הכיר ולבסוף שכח. ואינו יודע משמע שכוח מעיקרא ואתא רב ואמר הדא הוא פי' דגם לגרסא שוכח נמי ה"ה שכוח מעיקרא (והיינו כשיטתי' בבבלי דרב ושמואל אמרי תרווייהו ה"ה תינוק שנשבה):
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר' יוחנן כהדא דבית רבי וכו' והוה ס"ד למימר דשוכח חייב על כל א' וא' היינו הכיר ולבסוף שכח ומסיק דהיינו לר"א פי' בכריתות דסבירא ליה גופים מחולקים וסבירא ליה כן אפילו בהכיר ולבסוף שכח הוה שבת כגופים מחולקים אבל לר"ע התם לא א"כ הדא הוא הדא פי' בין שכוח מעיקרא בין הכיר ולבסוף שכח לעולם אינו חייב אלא א' דקיי"ל כוותיה. ועיין בקרבן עדה שהאריך ללא צורך והפירוש כפשוטו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 814e3b59a12b23008a64df202fb1502559b53fd74095e256a944f1b7bf766c5b