שלטי הגיבורים על גיטין · דף 1b

כתב סמ"ג ופוסק רבינו יעקב כרבא ומצריך עכשיו בכל מקום לומר בפני נכתב ובפני נחתם דכ"ע ניידי שאין להם נחלות וקרקעות כמקדם וכ"כ הטור.
לשון ריא"ז
בבל הרי היא כא"י לגיטין לפי שבאותו הזמן היו שם ישיבות קבועות והשיירות מצויות ללכת ממקום למקום ואין הדברים הללו אמורים אלא באותו הזמן כשהיו הישיבות קבועות בא"י ובבבל אבל עכשיו שנתמעטו הישיבות ובתי דינין בין בא"י בין בבבל הרי הן כולן כחו"ל וכן ביאר מז"ה בפסקיו בני העיר שיש מחלוקת ביניהם ואין רגילין ללכת בני שכונה זו אצל שכונה זו או שהיה דרכן של בני העיר לצאת לסחורה ואינן קבועין במקומן ומתוך כך אינן מכירין אלו החתימות של אלו המביא גט באותה העיר אפי' משכונה לשכונה ואפי' באותה שכונה עצמה צריך לומר בפ"נ ובפני נחתם שהרי אין עדים מצויין לקיימו לפיכך נראה בעיני להחמיר בכל גט שאין חתימת העדים ניכרת לרוב בני אדם שאין חותמין אלא לפרקים שיהא צריך השליח לקיים חתימתן ולומר בפני נכתב ובפני נחתם ואפי' במקום שהשיירות מצויות כמבואר בקונטרס הראיות:

פסק בספר התרומה שאין לזיין בגט אותיות של שעטנ"ז ג"ץ כמו שעושין בס"ת כי אם באת לשנות המנהג נמצאת מוציא לעז על גיטין הראשונים ועוד אם ירגילו לעשות תגין יש הרבה מן הסופרים שאינן בקיאין לעשותן ויעשו גדולים כעין מקלות ויקלקלו האותיות ברוב המקומות ולכך טוב לחדול מלזיין ולעשות כמנהג ואע"פ שצריך שתהא כל אות ואות מוקפת גויל היינו טעמא דלא הוי אות כשנוגעת לחבירתה כשאין ניכר להיכן כלה האות אבל בלוא תגין נקראת אות התגין לדרשה הן באין. וריצב"א היה מדקדק כיון שלא יתחייב עליהן בשבת אם יכתוב בלא זיון כמשפטו כדאיתא בפ' הבונה א"כ לא מיקרי אות בלא תגין והיה מצריך לעשות תגין כמו בס"ת:

כתבו רש"י וסמ"ג דלאו שיטה ראשונה ממש קאמר אלא שיטה ראשונה שיש בה שם האיש ושם האשה והזמן אבל היו בסופו של גט ולא בתחלתו פסול והטור כתב שאם שמע שאומר לכתוב את הגט לשמה ולא ראה תיקון הקלף והקולמס לא מהניא דשמא לא כתבוהו מיד וכתבוהו לאחר זמן לשם אחר ששמו כשמו וכל זה דוקא בכתיבת הגט אבל בחתימתו כל מקום שצ"ל בפני נכתב ובפני נחתם צריך שיראה כל החתימות מתחלה ועד סוף ואין צריך השליח שיעמוד ויראה כתיבת הסופר ממש אפי' היה הסופר בעלייה והשליח בבית הואיל ושמע הברת הקולמוס בשעה שכותב דיו ואם בא אדם להחמיר על עצמו לראות כתב הסופר בכל אות ואות אין שומעין לו שא"כ הוא מוציא לעז על הגיטין הראשונים וכן כל כיוצא בזה כמו שביאר ר"ח ואפי' היה הסופר נכנס ויוצא וכותב לסירוגין כשר: