והר"ף מחמיר וכתב אע"ג דקי"ל כר' יוחנן דאמר בפני שנים טוב ליתנו בפני ג' שלא יבאו לטעות כשהשליח קרוב או אשה וכתב עוד א"צ שישבו הג' אע"פ שהן כעין דיינים לקבל עדות השליח שאומר בפני נכתב ובפני נחתם אמנם שמעתי ממורי ה"ר מנחם בר שמואל שהיה מצריך להושיב הג' דיינים לקבל עדות השליח ואולי לא אמר אלא לכתחלה אבל בדיעבד אין לחוש אם עמדו. ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם בשעה שנותנו ליד האשה או סמוך לו מיד בתוך כדי דבור: לשון ריא"ז במקום שצריך שיאמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם צריך שיתנהו השליח בפני ג' לפי שהגט מתקיים על פיו כשאומר בפני נכתב ובפני נחתם וקיום שטרות צריך ג' ואם היה השליח עצמו כשר להיות דיין הרי הוא ממנין השלשה במקום שאינו צריך לומר בפ"נ ובפני נחתם נותנו לה בפני שנים ואם השליח כשר לאותה עדות הרי הוא עולה למנין השנים:
כתב סמ"ג נראה לפרש דלאו דוקא בשעת נתינה צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם אלא אפי' בתוך כדי דבור מועיל אבל קודם נתינה [לידה] (הרבה) מספקא ליה אם מועיל וכן מספקא ליה אחר כדי דבור אם מועיל כל זמן שעסוקים באותו ענין או לא ועוד כתב ר"י שצ"ע אם הלכה כר"מ במשנה ממטבע משום דהלכה כר"מ בגזירותיו אפי' לגבי רבים כדמוכח בכתובות [דף נ"ז] וגם סתמי משנה כמותו או שמא כיון דחשיב ליה (בהו הני) [בהזהב דף נ"ה] חומרא יתירתא טובא ושמא גם במקומות אחרים משמע לשון תלמודא כרבנן ואין הלכה כמותו ובירושלמי דגיטין יש ר' יעקב בשם ר' חלבו אמר הלכה כר"מ בגיטין אפי' יחיד אצל רבים והרמ"ה כתב אי איתנהו לעדי מסירה או אפי' ליתנהו כלל ואיכא עדים דידעי בהאי שליח דמסריה להאי גיטא ניהלה בעדים א"צ ליטלו ממנה וליתנו לה פעם אחרת אלא אומר לה בפני עדי מסירה או לפני עדים שיודעים שהוא מסרו לה בעדים גט שנתתי לה בפניכם או בפני פלוני ופלוני בפני נכתב ובפני נחתם וכי קאמר שצריך ליטול ממנה ולחזור וליתנו לה מיירי שאין כאן עדי מסירה ולא עדים שיודעים שמסרו בפני עדים וכתב עוד וצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם בפני אשה ומסתברא דאי אמר להו לסהדי ולא אמר לדילה וליתא לשליח לחזור ולומר לא מצרכי מידי אחרינא והרא"ש כתב לכך טוב ליזהר שיאמר בשעה שרוצה לתת הגט לאשה ואם שינה יחזור ויתקן מה ששינה כמו שכתב רבינו: לשון ריא"ז שליח שנתן גט לאשה ולא אמר בפני נכתב ובפני נחתם במקום שצריך לומר הרי זה נוטל ממנה ואפי' לאחר ג' שנים כמבואר בתוספתא וחוזר ונותנו לה ואומר בשעת נתינה בפני נכתב ובפני נחתם ואם נשתתק ואינו יכול לדבר יתקיים הגט בחותמיו ואם אינן יכולין לקיימו לא תינשא באותו גט ואם נישאת תצא ואין הולד הימנה ממזר כמבואר בקונט' הראיות: