כיני מתניתא אחר וכו' ואחר שניהן לנזקין. וכן הוא בבבלי פרקין בדברי רבי. ובדיהיב התם טעמא לפלוגתייהו בפ"ה דף נ"א ע"א וע"ש דאף לפי המסקנא דהתם דאמר טעמייהו דרבנן דקאמר קרא כי יכרה איש בור אחד ולא שנים ע"כ צריך נמי לטעמא שנסתלק מעשה ראשון שלא היה בו אלא שיעור נזק וזה הוציאו לשיעור מיתה דהא מקרא דאיש בור לא ידעינן חיובא דאחרון לענין נזקין דסתם בור היא עשרה כדפי' רש"י שם דף נ' וכן התוס' בריש פרקין דף ג' ועיין לקמן פ"ה הלכה ז' ד"ה אמר רבי ינאי וכו' ממה שנתבאר שם בסוף הדיבור:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תיפתר בחופר בחולות. ובבבלי שם מוקי לה שלא היה בו הבל למיתה ובא זה והוסיף הבל למיתה שמחמת הסיוד והכיור נתמעטה רחבה. והיינו הך דקאמר הכא שהראשון חופר בחול ולא היה בו חיזוק והיה רחב הרבה ובא זה ומיעט הרוחב ונעשה הבל למיתה. והיינו דמייתי סייעתא דתני חפר וכו' כלומר בהא דוקא כולהון חייבין דעביד קמא שיעור מיתה וכדמשני רב זביד בלישנא קמא התם:
ולהזיק כל שהוא. כן הוא בתוספתא האי פלוגתא ופסק הרמב"ם ז"ל כת"ק שכתב בפ' י"ב מנ"מ הלכה ט"ו בפחות מעשרה אם הוזקה חייב לשלם ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהוא שהניזק בכל שהוא דבר מצוי ידוע. ומהרש"ל ביש"ש פ"ה סי' כ"ד כתב מסברא דנפשיה דאף דלנזקין א"צ בור עשרה מ"מ בור פחות מג' טפחים פטור דכל פחות מג' בכל דוכתא חשבינן ליה כארעא סמיכתא וא"כ לא איקרי בור. ואישתמיטתיה האי פלוגתא והלכה כחכמים וכר"א הקפר כדמפרש אפילו תרנגול וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ad22e0fdadc0a9042270a91bb4120f94d69a486ed6b262224fa5823b1068f208