החזיר את שניהן לנזקין. האי טעמא אליבא דר"ע היא דסבירא ליה לעיל בפ"ג אף תם שחבל באדם משלם נזק שלם והיינו החזיר את שניהן לנזקין דבנזקי אדם שוין הן דאע"ג דלענין שישלם מן העליה לא משוי ליה ר"ע לתם כמועד כדאמר התם בסוגיא דף הנזכר ובכמה מקומות דתברי' ר"ע לגזיזיה מ"מ לענין נ"ש שוין הן וכבר נתבאר דלשיטתא דהכא דקיבלה ר"ע להתשובה מר"א ואם כן מגופו לק"מ דבשאינו מתכוין מיתוקמא ולר"א דהכא דמודה נמי דפטור מדמי עבד כדדריש לה מג"ש ולא מצינו לר"א דס"ל דמועד ותם שוין בנזקי אדם הן. לדידיה נ"ל דטעמא דאיצטריך ג"ש כר' אילא לקמיה דבכל אתר את מחמי' בעבד כדברי ר"ע דהתם. והני אמוראי ר' שמואל ור' אילא לא פליגא בטעמייהו אלא מר מפרש לה אליבא דר"ע ומר מפרש לה אליבא דר"א ועיין לקמן ד"ה לא תהא תוספת:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא כיני אנשים שאינן מתכוונין וכו'. האי דיוקא דהכא אתייא כדיוקיה דרב אדא בר אהבה בבבלי דף מ"ב ע"א. במקצת ולא בכוליה. ועיין בקונטרס אחרון בביאור הסוגיות סי' ה':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ad22e0fdadc0a9042270a91bb4120f94d69a486ed6b262224fa5823b1068f208