שלא תהא תוספת יתירה על העיקר. התוס' כתבו דף מ"ב ע"ב ד"ה נקי מירמי עבד פירוש משלשים של עבד ויש מפרשים דאפילו דמים לא משלם וכ"ש קנס. ומבואר הוא דהכא פלוגתא דאמוראי היא. ונראה דהני אמוראי פליגי במה דפליגי ר' שמואל ור' אילא לעיל במה דאיצטריך מיעוטא לדמי עבד בתם דלמר דס"ל משום דבכל אתר מחמיר בעבד וזה לענין קנס הוא דמחמרינן והילכך מיעוטא נמי לענין קנס הוא דאימעיט אבל לא מדמים ולמר דס"ל דטעמא הוי משום דהחזיר את שניהן לנזקין וזה בדמים איירי והילכך מיעוטא נמי אפילו לענין דמים ומכ"ש לענין קנס. ומזה הטעם היה אפשר לומר דהכריע הרמב"ם בסוף פ"י מנ"מ וכתב שם נראה לי וכו' אם המית שלא בכוונה משלם חצי דמי העבד. וזה כהאי מ"ד דטעמא משום דמחמירנן וכו' וכדר"ע בסוגית הבבלי והוא ז"ל הוסיף בסברא כאלו המית שור חבירו או חמורו. ומזה היה אפשר ג"כ לבאר בענין השגת הראב"ד ז"ל דלמה לא נאמר בב"ח כן וכבר העיר הה"מ בזה ואין להאריך יותר בהלכה זו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ad22e0fdadc0a9042270a91bb4120f94d69a486ed6b262224fa5823b1068f208