קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 1

כיצד העדים נעשים זוממין. תנא קאי אהא דסיים במתני' סוף סנהדרין שכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן אין עושין בהן דין הזמה ממש שאין נהרגין במיתת הנדון אבל דמיא במקצת שבאו להרוג ונהרגין. ויש עוד זוממין אחרים שאין עונשין אותן כלל במה שזממו לעשות אלא עונש אחר דהיינו מלקות ארבעים וקאמר עדים שאין מקיימין בהן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כיצד הן נעשין זוממין:

מעידים אנו באיש פלוני. כהן:

שהוא בן גרושה. בפנינו נתגרשה אמו קודם שנוצר והרי הוא חלל:

אין אומרים. אם הוזמו והם כהנים יעשה זה בן גרושה לקיים בו כאשר זמם דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לו ולא לזרעו ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת זרעו לעולם וכ"ת נפסול אותו לבדו ולא לזרעו בעינן כאשר זמם לעשות וליכא שהרי הוא זמם לפסול הנדון ואת זרעו:

בן חלוצה. והוא חלל מדרבנן:

אלא לוקה ארבעים. דאמר קרא והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע משום דהרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע בתמיה וכי כל היכא דהצדיקו הב"ד את הצדיק והרשיעו את הרשע איכא מלקות דקאמר קרא והצדיקו וגו' והיה אם בן כו' אלא על כרחך והצדיקו אעדים קאי וה"ק עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושינהו להנך רשעים והיה אם בן הכות הרשע אם אינך יכול לקיים ביה דין הזמה גמורה כגון עדי גרושה וגלות והפילו השופט והכהו:

אין אומרים יגלה זה. דכתיב ברוצח הוא ינוס הוא ולא זזממיו:

שגרש את אשתו. בפנינו ביום פלוני וזה אומר לא גרשתיה ואיני חייב לה כתובה ונמצאו זוממים:

והלא בין היום ובין למחר. כלומר מה ישלמו לו אם תאמר כל הכתובה הרי אפשר שימות או יגרשנה היום או למחר וסופו ליתן לה כתובה נמצא לא הפסידו כלום:

אומדים כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו. מספק שאם נתאלמנה או נתגרשה יטלנו לוקח ואם מתה יירשנה בעלה ויפסיד מעותיו שנתן וכך יתנו העדים להבעל: