ניחא לא הודע הודע לא כן תנינן. חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה"כ שחייבין להביא אחר כו' ארבב"ח בין שנתודע לו בהן בין שלא נתודע לו בהן פי' שנתודע לו מהספק בין שלא נתודע לו כלל מהספק. תמן תנינן על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי ולא כיפר יוה"כ ר"ש בשם ר"ל סובי' במורד ביוה"כ ר"ל דקשיא ליה האיך שייך אשם תלוי הא לאחר יוה"כ פטור מן אשם תלוי ומשני דבמורד ביוה"כ אין יוה"כ מכפר ופריך הגמ' ולמה לא אמר בשלא נתודע לו בהן ר"ל דאימתי יוה"כ מכפר דווקא בשידע מהספק אבל כשלא ידע מהספק אין יוה"כ מכפר ומשני מילתי' אמרה אפילו לא נתוודע לו בהם יוה"כ מכפר דהא מוקי האי ועל לא הודע שלהם בשלא נתוודע לו בהם כן הוא מוכח הגירסא במס' יומא ס"פ יוה"כ ומב' הסוגיות הללו מכאן וממס' יומא מובן הגי' היטב וכן כתב שם הק"ע ז"ל:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 031ff3d15ef87cb2bf2263b58677457eb48b86ab532876b9d125d3f70dda2edf