השגות הראב"ד גיטין · דף 16a

כתב הרב ז"ל בזה כפרק הא דאמר ריש לקיש במס' כריתות הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי איפשי בה כל המחזיק בה זכה בה ואקשי' עליה איני והאמר רבה בר איבו אמר ר' ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה מתנה לידו מתנה זו מבוטלת תבטל אי אפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין מאי לאו לא אמר ולא כלום וקנה. לא לא אמר ולא כלום דלא הדרא למרא קמא ואיהו נמי כל המחזיק בה זכה בה. נוסחא זו מאושרת בהלכות הרב ז"ל ממה שהוא בנוסחאות שלנו. כי היא שוה עם הגירסא שבמס' גיטין ובנוסחאות שלנו אין אותה הגירסא שוה עם זו שבמס' גיטין שהיא חלוקה מזו באי אפשי בה. ואני תמה למה הביא אותה הרב בכאן [הא] לא דברי ריש לקיש ולא דברי רבה בר איבו [שייך כאן] וכי בדיני ממונות אנו עסוקין בכאן והיה לו להביא בב"ב פ' יש נוחלין בדברי רב יהודה אמר שמואל ור' יוחנן ודברי רנב"י שהעמידו מחלוקת רשב"ג ורבנן בזיכה לו ע"י אחר ושתק ולבסוף צוות. וכתב הרב ז"ל קי"ל כרבנן דאמרי מדאשתיק קננהו ונאמת דוקא שאמר אי אפשי בה אבל אמר בטלה היא אינה מתנה לא קנה ואפי' לרבנן אבל איני יודע אם נאמר כך [נמי] במי שזיכה לו ע"י עצמו ושתק ולבסוף צווח ואמר כי מתנה זו בעלה היא אינה מתנה. ומסתברא דאפי' ע"י עצמו אם השליך לו שטר מתנה לתוך חיקו ושתק ולבסוף אמר מתנה זו מבוטלת היא אינה מתנה דבריו קיימים דלאחר שבאה מתנה לידו ע"י עצמו משמע. עוד אני תמה על מה שפי' שם הרב ז"ל בדברי ר' יהודה וד' יוחנן ואמר האי דינא בש"מ אבל במתנת בריא לא קני עד דמטי שטריה לידיה מה הכריחו לזה דהא (ברייתא) [בבריא] נמי משכחת לה אם השליך לו שטר המתנה לתוך חיקו וצווח לאלתר לא קנה ואם שתק ולבסוף צווח קנה: