רש"י בד"ה ביו"ט אינן באות. אע"פ שיש להן תשלומין עיקר מצותן ביום ראשון כו'. לכאורה אין זה אלא למ"ד לקמן (ט) כולן תשלומין דראשון. אך לפי מה שפי' שם בד"ה כולן תשלומין זל"ז יום ראשון שהוא נראה להביא עיקר כו' א"ש אף לדידיה. אבל מכל מקום דבריו צ"ע דבביצה (כ ב) איתא דב"ה בעצמן השיבו דמיקרי קבוע להם זמן מטעם דאם עבר הרגל ול"ח א"ח באחריותו:
קריאה במקור
רש"ש על חגיגה · דף 7b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה מביאין (בסופו). ועוד שמא כו' אבל הלל חלק עם רבם ואין בידם למחות. והא דא"ל מה טיבה של בהמה זו (פי' דהיו סבורים שהיתה עולה כדמוכח מתשובת הלל) הוא משום דלא שמעי שהלל חולק בזה על רבם כדכתבו ברה"ד:
תד"ה עולות. והא דהתם כו' ולא אקשי ליה ממתניתין כו'. לכאורה י"ל משום דהכא א"ל דתנא עולות משום סיפא לאשמעינן דעולת ראיה באה אפילו ביו"ט ולאפוקי מב"ש. שוב מצאתי כן להט"א. ולפלא שלא זכר מאומה מדברי התוס':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2712f9449416746917fa747cda15222ad0aa16f99a43562ee2be66cbec995961