תד"ה טופלין. דס"ל לחזקיה אדם (כ"ה בב"ח) חולק כו'. פי' דהשתי כסף יכול לחלקן לב' בהמות כ"א תהיה שוה מעה אלמא דמצטרפי ב' בהמות אהדדי לצאת יד"ח בהן. לכן כמו כן אף דבהמה השניה כולה ממעשר מצטרפת עם הראשונה שהיא מן החולין וה"ל טפילה ודברי הק"ע מגומגמין בזה:
קריאה במקור
רש"ש על חגיגה · דף 8a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה משום סקרתא. כדאמרינן בפ"ב דבכורות (נט). כ"נ דצריך לציין. ויכוונו להא דא"ר שם עשירי מאליו הוא קדוש וע"ש. וע"ע שם (נח) בתד"ה וא"א בסופו. ומש"כ התוס' כיון דחייב מה"ת לקדשו. ר"ל אע"ג דמצוה להקדישו ולומר ה"ז מעשר כדתנן התם (נח ב) מכל מקום כיון דמחויב להקדיש אותו שיצא בעשירי דוקא ל"ש ביה שום איסור. ובזה מיושב כל מה שגמגם הט"א ע"ד:
תד"ה ושמחת (בסופו). ת"ל האלה אלה נוהגין כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2712f9449416746917fa747cda15222ad0aa16f99a43562ee2be66cbec995961