קריאה במקור

רש"ש על חולין · דף 109a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רש"י (במשנה). אבל בשרו אינו נאסר כו'. ר"ל כדאיתא לקמן ע"ב בברייתא קורעו לאחר בשולו ומותר:
2
תד"ה הלב. וא"א לומר כן דבהדיא אמרינן בהקומץ כו'. לשיטת רש"י שם הוא דוקא בחטאות הפנימיות והוא שנקרש. אבל בצלול או בחיצוניות וחולין גם בקרוש. אף אם בשלו עובר. ולרבא שם בכולן חייב ע"ש. והתוס' כאן לשיטתם דשם אזלי. שוב מצאתי בפלתי ר"ס ס"ט שהאריך בזה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf