רש"י ד"ה ילתא. אשתו. כדאיתא ס"פ ג' שאכלו. ובקדושין (ע):
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 109b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה זויקו. תנו לה כו'. כצ"ל:
תד"ה אינו עובר. דלצלי בעי קריעה שתי או ערב. הוא כר' אלעזר לקמן וכפרש"י בד"ה הא קמ"ל קריעה בעלמא או שתי או ערב כו'. ולפנינו בפירש"י שם דאיתא שתי וערב הוא ו' המחלקת. עי' פ"ח סי' צ:
בסה"ד וכן י"ס דגרסי בסמוך כחל שבשלו בחלבו מותר כו' שיש במים ס' כו'. וקיבה אסורה אף דיש ס' דשמא לא יצא כל החלב ממנה ונתן טעם בקבה. משא"כ בכחל דחלב הנשאר בו אינו אוסר כיון שלא יצא לחוץ. ולכן מייתי שפיר סייעתא לל"ק דרב מינה דה"ה בצלי. אינו אוסרו החלב הבלוע בו. והמהר"ם שגה מאד בזה במחכ"ת. אך ק"ל דא"כ מאי מקשה לקמן לר"נ מינה שבשלו דיעבד אין לכתחלה לא. דהתם שאני דמבטל בשר בחלב (של הכחל) לכתחלה בס':
תד"ה נדה. מטומאת נדת אשה. כצ"ל. ומה דליתא כאן גבי דמא שרי לן טחלא עמש"כ לקמן (קיא):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf