גמרא וכ"ת משום אבוד נשמה דהאי ננוולי'. עפירש"י. וצ"ל דה"ק וכ"ת דאפילו אם נזיל בתר רובא ע"כ צריך לנוולו ולבדקו טרם שנהרוג את הרוצח משום ושפטו העדה וגו'. וא"כ כיון דע"כ בדקינן ליה לעולם י"ל דלא אזלינן בתר רובא. וניחוש כו'. אלא דלפ"ז משמע דבאמת צריך למיבדקי' משום ושפטו כו' וזה לא שמענו. ואולי י"ל כיון דחדש שמא במקום סייף נקב הוה וע"כ צריך לילך בתר רובא. לכן לא בדקינן ליה כלל ודוחק. וכמדומה שזה ראיתי בנו"ב ושכחתי מקומו איהו:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 11b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה ליחוש. הקשה ריב"מ דהכא כו' ותירץ ר"ת כו'. וע"ש בתוס' (פ ב) ובזבחים (עא) שהביאו בשמו עוד תירוץ אחר יפה:
תד"ה לר"מ (בדף יב). גבי ב' דברים אב"ד לישאל ועשאום חכמים כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf