גמרא דתניא חולין שנעשו עטה"ק כו'. צ"ל דתנן כי היא משנה בפ"ב דטהרות בסופו:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 35b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אם אמר. נאמן על כולה. כצ"ל:
תד"ה שמא (בסופו). אבל כו' כגון מו"מ והסיט כו'. כצ"ל:
תד"ה ואם. וי"ל דע"י ברירה כו'. לכאורה הוי סגי כשיאמר שיהיה קדש לאחר הפרשה (ועי' בתוס' חגיגה שם בד"ה שביהודה ובתוס' זבחים (פח) בד"ה מן המדומע). וזה מועיל לכ"ע אפי' למ"ד אין ברירה כמש"כ בס"ד בפ"ה דמע"ש מ"א:
תד"ה תטמא (בסופו). שמא נתן קדש בחבית אחר שנתן בה תרומה. לכאורה הא ע"ה לכ"ע אינו נאמן על שמירת תרומה וא"כ יטמא אה"ק שיתן בה אח"כ. וצ"ל כיון דדעתו לתת בה קדש ודאי משמר אה"ת מטומאה הפוסלת אותה:
תד"ה דם. דא"כ הל"ל דם מתה כו'. כצ"ל:
בא"ד דאמר בפרק חבית לא אם טמא חלב אשה כו'. זו משנה היא בסוף מכשירין. ועמש"כ בתמורה (יט ב):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf