גמרא כי הוה קא בעי מיברך כו'. נראה דצ"ל מיכרך בכ"ף. כמו לקמן (קה ב) כרך ריפתא. וכן בד"ט. ועי' גי' ע"י:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 87a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם הכא כתיב מיעוטא וכסהו. התוי"ט נדחק לומר לפי' הרמב"ם דהכוונה בכאן מדלא כתיב בלשון מקור הסמ"ך בחול"ם. ול"ד דכיון דוכסהו הוא מבנין פעל הדגו"ש. המקור ממנו כסה:
רש"י ד"ה ארבעים זהובים. שענה אחריהם אמן. בש"ך חו"מ סי' שפ"ב סק"ד משמע דגריס שעונה וע"ש ג"כ ביאור כוונתו:
רש"י ד"ה הא אידחי ליה מכסוי. דהא כסהו ונתגלה פטור מלכסות. וכן העתיקו התוס' י"ט. לכאורה כך הל"ל דהא כי לא חזר ונתגלה פטור וכן פי' בעצמו בסוכה וע"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf