עגלה ערופה. כי ימצא אין מציאה בכל מקום אלא בעדים. לא מצאתי בבבלי וגם בדברי הרמב"ם דבעינן שני עדים. ולפום ריהטא היה נראה לומר דלא מהני עדים. כיון דמדידה ע"י זקנים מצוה אע"ג דידעינן ודאי שזו היא עיר קרובה ואם אין שם ההרוג מהיכן מודדין. מיהו משום הא ל"ק דהעדים מעידין גם על המקום שהיה מונח שם ההרוג. ועמש"ל בתוס' בד"ה תני כיצד וכו' אך נראה דהרמב"ם סובר דליתא להך כללא אין מציאה אלא בעדים דתנן פ"ו דמכלתין ק"ו לעדות הראשונה מעתה שסגי בעד אחד וכו' ת"ל כי מצא בה ערות דבר ולהלן אומר ע"פ שנים עדים יקום דבר מה להלן שנים וכו'. הרי דמגז"ש יליף שנים אבל לא מכי מצי. וי"ל דהתם איצטרך גז"ש דלא ניליף ק"ו לאפקועי כי מצא ממשמעותי' אבל השתא דגלי לן קרא התם שהוא בשני עדים ילפינן שאר מקומות בבנין אב וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5