באותן שאמרו וכו' אבל באותן שאמרו אין אנו מכירין אותן היו עורפין. בבבלי בפרקין דף מ"ז ע"ב גרסי' ע"א מהימן מנ"ל דת"ר ולא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפי' אחד בסוף העולם לא היו עורפין רע"א מנין לסנהדרין שראו א' שהרג את הנפש ואין מכירין אותו שלא היו עורפין ת"ל ועינינו לא ראו והרי ראו. משמע דבהא פליגי דלת"ק בעינן שיהא נודע לאחד מי הכהו ומכיר אותו הוא דלא היו עורפין אבל אם אינו מכירו עורפין ור"ע קאמר דבראיי' לחוד סגי אפי' אינו מכירו. ואם כן הוא קשה שלא ביאר הרמב"ם דין זה רק בפ"ט מה' רוצח כתב סתמא אם ראה ההורג אפי' עבד או שפחה לא היו עורפין. ואפשר לומר שהוא מפרש דת"ק סובר דכל שראה אחד ההורג לא היו עורפין ור"ע פליג דדוקא בב"ד הוא דאם ראו אותו אפי' אינן מכירין אותו לא היו עורפין שהן אומרים ועינינו לא ראו אבל איניש אחרינא אפי' ראה אותו אם אינו מכירו היו עורפין ופסק הרמב"ם כת"ק. ומסתייעא פי' זה במקצת מסוגיין כמ"ש בקונט'. אך הדבר דחוק למילף מלא נודע מי הכהו שאם ראה אותו אפי' אינו מכירו שלא היו עורפין וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5