נאמר כל אותן יב"ח. כ' הי"מ כלו' יש לדחות דכל אותן יב"ח משום דהוא עסוק במצות תלו לו ולא דמי לזכות תולה דהיינו זכות שקודם הגזירה אבל כשהוא עסוק במצות אחר הגזירה כל זמן שיעסוק בהן יתלו לו עכ"ל. והדבר תימא בעיני שנראה בהיפך דאם הזכות שקודם הגזירה לא מהני לתלות כ"ש שלאחר הגזירה דלא יתלה אלא מיד כשנגזרה הגזירה יענש. וכל מה שפי' בסוגיא זו אינו מחוור בעיני. ופירושי שבקונט' עיקר וכפי שהגהתי מן התוספתא:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5