ולא יקנא לה. הא דלא פריך מיד ארישא מנ"ל דמקנא לה ב"ד י"ל דקסבר כיון דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו אבל השתא דקאמרת דקפיד קרא אהשקאה שתהא ע"י עצמו אף דזכות הוא לו קשיא ליה שפיר מנ"ל דמקנאין לה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
התורה אמרה וקינא את אשתו וכו'. וקשה אף דמרבינן מקצת אשתו מ"מ מנ"ל דב"ד מקנין דאפי' מקצת אשתו ליכא. לכן נ"ל דה"ג וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו וקינא את אשתו אפי' ב"ד. וה"פ תלתא זימני כתיב וקינא את אשתו בפרשה תרי זימני בריש פרשה ואחד בסופה וקאמר דחד לגופא וחד אפי' מקצת אשתו דאין מיעוט אתר מיעוט אלא לרבות וחד לרבות דאפי' ב"ד מקנין. מיהו לפימ"ש בקונט' דמדבר אל ב"י מרבי' שב"ד מקנין קשה למה לי קרא דוקינא את אשתו וי"ל דקסבר דאיצטרך דבר אל ב"י למעט עכו"ם וגרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5