מ"ד באו באו ר"ע. פירשתי בקונט' דמקראי יתירא דריש ולא מוי"ו לפ"ז הא דקאמר בסמוך מ"ד נטמתה נטמאה ר"ע נמי ה"פ דאתיא כר"ע דלא דריש וי"ו וקשה א"כ אימא סיפא ר' אומר שני פעמים נטמאה נטמאה וכו' ש"מ דר"ע לא דריש מיתורא אלא מוי"ו דאל"כ במאי פליגי והא ודאי שכן דרך ש"ס ירושלמי לפרוך היכא דאיכא לשונות כפולים הניחא לר"ע אלא לר"י וכ"מ ביבמות פ' הערל אבל כאן נראה דר"ע דריש וי"ו ויתור' מוקי לדרשא אחרינא כמפורש בבבלי בפרקין ואפשר לו' דסובר דר' בא לפרש דברי ר"ע ודוחק. לכן נ"ל להגיה אנן תנינן באו ובאו וכו' וכן בסמוך אנן תנינן נטמאה ונטמאה וה"פ ר"ע דריש כולא מחד קרא מיתירא ומוי"ו ור"י דריש מתרי ווי"ן ויתורא לא דריש וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5