שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 5

ויתיביני' מה איכפת לה ממזר וכו'. כתבו תוס' בדף י"ח ע"ב בד"ה אמרי וכו' בירושל' מפרש האיך קולם ר' ינאי לר"י וכו' א"ל ר"ל בתר כל אילין פסוקי קילוסי' יכול הוא פתר לה כר"ע ותו דחי ליה התם ויתיביניה מה איכפת לו ממזר גבי קימי התורה אמרה וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו ע"כ. ולענ"ד גירס' זו לית לה פתר חדא איך שייך תשובה זו על דברי ר' יוחנן ותו א"כ מה השיב ר' שמי לר' אילא. לכן נ"ל גירסתי שבקונט' עיקר. אך קשה מאי פריך לר' אילא דלמ' וקינא איש את אשתו קדריש את לרבות מקצת אשתו והיינו שומרת יבם אבל הכא כי יקח איש אשה כתיב וי"ל דע"כ לומר דרבנן דפליגי אר"ע לא דרשי את לרבות שומרת יבם דא"כ מוכח דלא יגלה כנף אביו באנוס' אביו איירי וכר"ע דה"ל חייבי לאוין וסמיך לי' לא יבא ממזר דבשומרת יבם של אביו ליכא לאוקומי דה"ל חייבי כריתות וכדדרשי רבנן דקשי' למה לי קרא הא מדכתיב בסמוך ליה לא יקח איש את אשת אביו איכא לרבויי שומרת יבם (ועיי' בבבלי ביבמות דף מ"ט ע"א) א"ו דרבנן דר"ע לא דרשי את לרבות שומרת יבם ועיי' לקמן ר"פ הארוסה משמע מפורש דלאו מיתורא דאת קדריש וא"ת עדיין תקשי לרבנן מאשת אביו לחודא מרבינן שומרת יבם של אביו דאשת אפי' מקצת אשתו משמע וי"ל כיון דלרבנן לא יגלה כנף אביו אתי לעבור על שומרת יבם בשני לאוין כדאמרי' בבלי ביבמות ר"פ נושאין א"כ אי לאו דאייתר לן קרא לא שמעי' דעוב' בשני לאוין מיהו לפי מאי דפירשתי לקמן ר"פ הארוס' דמיתור דוקינא את אשתו קדרי' קשה אפי' שבקונט' וצ"ע: