לא צורכ' דלא הואיל וניתנה למחיקה. כ' המהרש"א דף י"ז ע"ב בתו' בד"ה לא על הלוח וכו' וז"ל פי' לא צריכא דהרי זה שאלה היכא דלא נמחקה ע"י שהודי' או ע"י דבר אחר ומשני אף אם לא נמחקה אין זו שאלה הואיל ונתנה לכתוב מעיקר' למחיקה ע"כ. וקשה שלפי פירושו עיקר חסר מן הספר וע"ק לפירושו בעיא דלוי היא בשנמחקה אי מטמאה את הידים והא ודאי ליתא דהא במתני' דידים פ"ג תנן ספר שנמחק ונשתייר בו פ"ה אותיות מטמא את הידים אבל לא בשלא נשתייר שום דבר וע"ק הרי גם ר' יוסי פירש דבריו מיד וזו למחיקה ניתנה הרי בשלא נמחקה איירי א"כ אין כאן קושיא ופירוקא גם בהרבה מקומות בירושלמי דלא כמו אלא. לכן נראה פירושי שבקונט' מיהו מדברי הרמב"ם ספ"ט מה' שאר אה"ט משמע כפי' המהרש"א וז"ל פ' סוטה הואיל ולמחיקה עומדת אינה מטמאה את הידים ע"כ. ולפי פירושי שבקונט' הי' בעיא דלא איפשטא ונ"ל לומר דלא הי' בגירסתו הא דלא צורכא וכו' א"נ כיון דטומאת ידים דרבנן פסק הרמב"ם להקל וזה עיקר:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5