שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 2

תחת צירו של היכל. וכ"ה בתוספתא פ"ב דסוטה. והר"ב כתב בפי' המשנה מגילתה נגנזת בצד ההיכל וכ"כ רש"י. וכתב התוי"ט שהוא ירושלמי. וקשה מאי בשביל לשתקה דקאמר גם בצד ההיכל קשה מ"ט יש בדבר:

בשביל לשחקה. וקשה דגרסי' בבבלי במכות המוחק את השם לוקה דכתיב ואבדתם את שמם לא תעשון כן וגו' וכן תניא בברייתא בבבלי בשבועות דף ל"ה אלו שמות שאינן נמחקין ה' וכו'. א"כ איך ניתנה המגילה עם השמות הכתובים בתוכה תחת הציר לשחקה הא הנחתה זו כמאבד בידים הוא וכ"ש המסבב הדלת הוא המוחק עצמו וי"ל דהירושלמי לית ליה הך דרשא ומותר לאבד כתבי הקדש שאין בהן צורך. וניחא לן בהא מ"ש הכ"מ פ"ד מה"ס הל"ד ודע דבתוספתא פ"ב דסוטה ובירושלמי פ"ג תני גבי מגילתה נגנזת תחת צרו של היכל ולא ידעתי למה השמיטו רבינו ע"כ. ולא ידעתי מאי קשיא ליה כיון דהרמב"ם פוסק שאסור לאבד שם מהשמות וכמ"ש רפ"ו מה' יסודי התורה סובר נמי שאסור להניחה תחת צירו של היכל לשחקה. ואפשר שגרם לו להרב בכ"מ להקשות כן משום דגרס צדו של היכל. אבל כ"כ בסמוך שאין גירסא זו נכונה. גם לשון תחת מורה שהגירסא שלפנינו עיקר:

מהו לגבול בהן את הטיט. וקשה הא מים קדושים הן מהכיור למה יהא מותר לגבל בהן את הטיט דהא אפי' לינה פוסלת בהן כדאמרינן לעיל פ"ב. ואפשר דאפי' מעילה אית בהן ולא דמיין לנסכים משירדו לשיתין דאין מועלין בהן דהתם טעמא אחרינא אית בהו משום דנעשה מצותן ואין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו וי"ל דהנך נמי נעשו מצותן הן דלא באו אלא לברר בהן הספק והרי כבר נתברר: