כאן ביודע כאן בשאינו יודע. מכאן ראיה מבוררת לפשוט מאי דנסתפק הרב במ"ל בפ"ב מהלכות סוטה הל"ה בד"ה ומ"מ אני מסתפק אליבא דכולהו היכא דבא ביאה אסורה בשוגג מהו וכן היכא דבא עליה אחר שנסתרה והוא לא ידע מהו. ומכאן מוכח היכא דבא עליה בשוגג ביאה אסורה שהמים בודקין אותה. ומכאן סתירה למ"ש הרב הנ"ל שם בד"ה אתר שכתבתי וכו' נ"ל לומר דאין חילוק כלל בין עון דמזיד לשוגג ובכולם אין המים בודקין כל שידע בחטאו בשעת ההשקאה אבל אם שכח חטאו בשעת השקאה אף שחטא במזיד המים בודקין אותה ע"כ. ובסוגיין משמע לחלק בין שוגג למזיד. ואפשר לומר שהוא מפרש כאן ביודע בשעת השקאה שחטא וכאן בשאין יודע בשעת השקאה שחטא ופירוש זה נראה קצת יותר מפירושי שבקונטר' דלפי' הקונטר' ה"ל למימר כאן בשוגג כאן במזיד:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5