שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 13

אם בסימנים היא יוצאה לא כ"ש בימי בגר. וקשה ל"ל ק"ו הל"ל אם כבר יצאה בימי נערה בימי בוגרת מאי בעי גבי' וכה"ג מקשה בבבלי דף ד' ע"א. לכך נראה דמפרש אלו ימי בגר היינו בגר דאיילונית דלית לה סימני נערות ואשמעי' קרא שיוציאו' ימי בגרות כשתהי' בת כ' שנה. דסד"א כל שאינה יוצאה בסימני נערות אף בבגרות לא תיפוק. ואהא קשיא ליה שפיר דימי בגר ק"ו הן דמה סימנין שאין מוציאין מרשות האב מוציאין מרשות האדון בגרות שמוציאה מרשות האב אינו דין שמוציאה מרשות האדון ומתרץ דאלו לא כתיב אלא חד קרא היינו מוקמינן לי' בימי בגר דכל הבתולות. ועיין במהרש"א:

או חליף. וקשה מאי נפקא מינה וע"ק כיון דימי בגר מסתבר טפי לרבויי לכך מוקמינן קרא קמא בימי בגר. וראיתי לתוס' דף ד' ע"א שכתבו בד"ה ויצאה חנם וכו' וא"ת ברישא ה"ל למנקט אלו ימי נערות והדר ימי בגרות וי"ל דאין כסף צריך לאוקמי לימי נערות כדאמר לעיל וכו' ע"ש. לפום ריהטא קשיא נמי לדידהו מה שהקשיתי אקושית הירושלמי. מיהו נראה דקושיתם לפי המסקנא דבבלי התם דמוקי קרא לבגרת אילונית ואהא קשיא להו שפיר דתנא דברייתא ה"ל למוקמי קרא קמא לימי נערות. דודאי ימי בגר דאיילונית לא מסתבר טפי דדוחק לאוקמי קרא בכה"ג וכן מוכח מסידור דבריהם שלא הקשו כן מיד כדמייתי הש"ס הך ברייתא ויצאה חנם אלו ימי נערות וכו'. ולפמ"ש בסמוך אף להירושלמי יש לתרץ כן. ועיין בעצמות יוסף שם ואין תירוצו מחוור ע"ש:

בכל מקום שיש כסף לאב וכו'. וא"ת א"כ הדרא קושיא לדוכתא לכתוב רחמנא אין כסף דידעינן שהו ימי נערות וכ"ש ימי בגר כבר תירצו תוס' דף ד' בד"ה בא זה וכו' קושיא זו ע"ש. מה נפקא מביניהון. וא"ת הא איכא בינייהו טובא דלריב"י צריך שישתיי' שוה פרוטה ולרבנן אין צריך וי"ל דה"ק מאי נפקא מיניה בר"א דקאמר ע"ד דריב"י בסוף הוא נותן וכו':