היה נשוי את אחותה וכו'. כתב במ"ל פ"ד מה' עבדים הלכה י"א. אין אמה העברי' נמכרת אלא למי שיש לו עליו או לבנו קידושין וכך אינו יכול למוכרה למי שהיה נשוי עם אחותה אע"פ שאפשר שתמו' ויכול ליעדה הכי איתא בירושלמי פ"ק ע"כ. ותימא הרי מסוגיין מבואר בהיפך דלכ"ע נמכרת היא לבעל אחותה אלא דמסיק דלד"ה אינו יכול לייעדה ואפשר דס"ל דהבבלי והירושלמי פליגי בהא אי נמכרת לקרובים אלא דדייק מהירושלמי שאינו יכול לייעדה והדרינן לכללה כל שאינו יכול ליעדה אינה נמכרת לו. אך קשה למה מחלק עלינו את השוין דודאי אף הבבלי סובר דנמכרת לבעל אחותה שהרי ראיה היא לבנו מאשה אחרת וזה כוונת הרמב"ם שביאר הדבר כיצד וכו' מיהו אם אין לו בן אינו יכול לייעדה לו לדעת הבבלי דס"ל אין ייעוד אלא בגדול ודוחק. ודברי המ"ל צ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa