סוף ומטבע כסף מעה. מכאן קשה למ"ש תוס' בבבלי דף יא ע"ב בד"ה והרי טענה וכו' ואומר ר"ת דגרה לא הוי מעה אלא משקל היה בימי משה וכו' ע"ש הרי מפורש כאן דסוף מטבע כסף שהיה בימי משה היא מעה. ואין להשוות הירושלמי והבבלי כי אם שנאמר שאף רב יוסף דקאמר בבבלי טעמייהו דב"ש כדר"י א"ר אסי כל כסף וכו' דייק ליה מויצאה חנם דבעינן יותר מכסף וכיון. דסתם כסף מעה כדאר"י בשם ר"א דבעינן כסף צורי שהפחות הוא מעה ואפיקתיה קרא ממעה אוקמוה אדינר וע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הגע עצמך מתחלת וכו'. וא"ת אף דתחלחמכירתה דינר ומגרעת מעה בכל שנה נמי קשיא תחלת חורש האחרון בפרוטה וסופו נמי בנירוטה וי"ל דכולי האי לא דק אבל שיהא כל השנה בגרעון אחד הא ודאי מילתא דתמיה ולא ה"ל לקרא למימר ועבדך שש שנים ושיצא בגרעון דכיון שיוצאת בגרעון אי אפשר שתעבוד שש אם היתה תחלת המכירה בפחות מפרוטה לשנה אחת ודוחק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa