לית הדא פליגא עליה דרב. כתב הר"ן פ"ב דגיטין שלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר משמע בכל איסורי הנאה קאמר מיהו בדבר שצריך ביעור מן העולם וצריך שריפה הגט בטל דכל העומד לשרוף כשרוף דמי ע"כ. וקשה לפ"ז מאי פריך הש"ס מחמץ דלמא שאני חמץ דצריך ביעור מן העולם. ודוחק לומר דסוגיין דלא כר"ש דקסבר כל העומד לשרוף כשרוף דמי וצ"ע. מיהו לשיטת הטו' סי' תמ"ב דקסבר חמץ שהורו אסור מדרבנן מותר להשהותו ניחא וצ"ע. וא"ת מה הוא איסורי הנאה שאינו צריך ביעור שרפה או קבורה כדתנן סוף תמורה י"ל דאיירי בשהדירה הנאה ממנו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa