שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 10

לכן צריכה אפי' כשקדשה השני קידושין גמורים. בקונט' פירשתי שני פירושים. וללשון הראשון קשה הא בשקדשה השני על תנאי דמקודשת ואינה מקודשת וקמ"ל דספיקא הוי או חזרה היא או תנאה או דהראשון שיורי שייר וכדאר"י ויש לומר דמסיפא שמעינן דספיקא הוא דתנן בת כהן לישראל ובת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה ולמה ליה למתני בסיפא ובא אחר וקדשה תוך ל' יום אלא ודאי דקמ"ל אפי' קידשה השני קידושין גמורים. וניחא נמי בהא מאי דקשיא עוד למה הביא דברי ר"ל תוך דברי ר"י. דלפמ"ש פליג ר"ל אר"י דלר"י דאמר קידושי ק' תופסין בה לאו ספיקא הוא דאם כן לא שייך למיתני תופסין דאין תפיסה אלא באחד מהן וכן כתב רש"י ותוס' ולר"ל ספיקא הוא. מיהו קשה דבסמוך משמע דאף ר"ל סובר דקנויה ומשויירת ואפי' קידושי ק' תופסין בה ולאו ספיקא הוא וכדשני וכי יש נפשך בעריות וכדמסיק ויש לומר דר"י בר טבליי לר"י הוא דפריך ור"ל לדבריו דר"י הוא דקאמר ודוחק. וללשון השני שבקונט' קשה אם קידשה השני קידושין גמורי' למה יתפסו בה קידושי מאה הא השני לא שייר מידי: