מהר"ם אע"פ שיש לחלק בין שבועת הנתבע שהיא דאורייתא ובדין שיפסיד החשוד כנגדה ושבועת התובע אינה אלא תקנה ואין בדין שיפסיד החשוד כנגדה כדפרישית לעיל מ"מ היכן ראה בעל התלמוד לחלק כן ואי דוחקיה לאוקמא כר' אבא דמתוך שאין יכול לישבע לשלם שמא גם רבי אבא מודה שחזרה שבועה לסיני בזה:
קריאה במקור
חידושי אנשי שם על שבועות · דף 29b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מהר"ם כלומר לעיקר חיובא ומקום תשלומין שלהם דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם:
מהר"ם כלומר שאין מוסב למקום התשלומין ומקום חיובא אלא למקום נתינתה שנצטווה שם שבועה מוסב דהיינו סיני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dddc3ca94eec13b681e1a3154a0e89c624780ef4461ddb367a3d8defd40302d0