גמרא דאי בעיא אמרה לא נבעלתי וקאמרה נבעלתי מהימנא.
לשון זה מוקשה דהא באמת לא מהימנא לר"י ואי דקאי על ר"ג דמהימנא לר"ג משום מגו ור"י פליג עלה ומודה ליה בהא דשדה הא באמת לר"ג בלאו מגו מהימנא דהא אפילו בראוה מעוברת נאמנת, ומדברי תוס' לעיל (דף יג ע"א) ד"ה ואין אוסרין נראה דהגרסא כאן מגו דבעי' אמרה לא נבעלתי דמהימנא היינו אף דבלא נבעלתי היתה נאמנת אעפ"כ אין מאמינים לה נבעלתי לכשר במגו.
ואולם עדיין קשה בסמוך דאמרינן אלא אהא הנושא את האשה וכו' דמגו דאיבעי אמרה מוכת עץ אני וכו' מש"ה קאמר ר"ג דמהימנא, והא אזלינן לר"י דאמר במאתים ומנה הרי דלר"ג בלאו טעמא דמגו נאמנת כיון דס"ל דגם במכ"ע דנאמנת דליכא מגו וע"כ הטעם משום ברי וחזקה, ונהי דהוי חידוש דלר"י אף דאיכא מגו לא מהימנא מ"מ בשדה מהימן במגו, מ"מ הלשון מש"ה קאמר ר"ג דמהימנא הוא תמוה.
ובאמת היה לי מקום לומר דלישנא דמגו ס"ל ג"כ דבמכ"ע טעמא דר"ג משום חזקה אלא דס"ל דדוקא במכ"ע דהוי חזקה מעליא דלא נבעלה כלל אבל במשארסתני נאנסתי דאתרע חזקת הגוף אין מוציאין רק מכח מגו אבל הא תוס' לא ס"ל כן כמ"ש לעיל (ד"ה אלא דאיכא מגו) וה' יאר עיני:
לשון זה מוקשה דהא באמת לא מהימנא לר"י ואי דקאי על ר"ג דמהימנא לר"ג משום מגו ור"י פליג עלה ומודה ליה בהא דשדה הא באמת לר"ג בלאו מגו מהימנא דהא אפילו בראוה מעוברת נאמנת, ומדברי תוס' לעיל (דף יג ע"א) ד"ה ואין אוסרין נראה דהגרסא כאן מגו דבעי' אמרה לא נבעלתי דמהימנא היינו אף דבלא נבעלתי היתה נאמנת אעפ"כ אין מאמינים לה נבעלתי לכשר במגו.
ואולם עדיין קשה בסמוך דאמרינן אלא אהא הנושא את האשה וכו' דמגו דאיבעי אמרה מוכת עץ אני וכו' מש"ה קאמר ר"ג דמהימנא, והא אזלינן לר"י דאמר במאתים ומנה הרי דלר"ג בלאו טעמא דמגו נאמנת כיון דס"ל דגם במכ"ע דנאמנת דליכא מגו וע"כ הטעם משום ברי וחזקה, ונהי דהוי חידוש דלר"י אף דאיכא מגו לא מהימנא מ"מ בשדה מהימן במגו, מ"מ הלשון מש"ה קאמר ר"ג דמהימנא הוא תמוה.
ובאמת היה לי מקום לומר דלישנא דמגו ס"ל ג"כ דבמכ"ע טעמא דר"ג משום חזקה אלא דס"ל דדוקא במכ"ע דהוי חזקה מעליא דלא נבעלה כלל אבל במשארסתני נאנסתי דאתרע חזקת הגוף אין מוציאין רק מכח מגו אבל הא תוס' לא ס"ל כן כמ"ש לעיל (ד"ה אלא דאיכא מגו) וה' יאר עיני: