ואכל הראשונה. גם בנדרים פ"ב הגי' כן ודחקתי שם בפירושי לקיימא וה"פ וחזר ואמר שנים אלו היינו אחד משנים אלו וכן כולם מיהו לשון הש"ס לא משמע כן ואף מהא דאמר בבתרייתא מוכח שאינו כן. גם בבבלי מפורש שנים אלו יחד אמר לכן הגהתי בקונט' כאן ואכל את כולן כדגרסינן בשאלה השנייה. והא דאמר חיפה אינו חייב אלא אחת מכיון כו' קשה קצת נימא גם כשבועה שנייה חלה מגו דאיתוסף איסורא על השנייה אחר שאכל את הראשונה וי"ל הא מיהת משבועה הראשונה נאסרת גם השנייה הלכך אין השנייה חלה דהוי ליה כמיחל על האיסורין ולא דמי למ"ש תו' בסוגיין בד"ה שבועה כו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6