קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 10 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמר לון ר"י למה מפני שהוא כו'. כתב הרא"ש סוף פרקין ירושלמי מהו ללקות חברייה אמרין אינו לוקה א"ר יוסי משום דהוי לאו שאין בו מעשה חזינן לגאון דאמר לוקה דאמרינן אמר ר"י משום ר"י הגלילי כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם ע"כ. וכ"כ הרי"ף. וקשה למה העתיקו דין זה הא לדידן לא נפקא מיניה מידי אי אית ביה מלקות או לא. והרבה תמהו הפוסקים בכיוצא בזה על הרי"ף והרא"ש וצ"ע. גם אעיקרא דדינא קשיא הא אף ר"י מסיק בדבריו והרי המימר כו' משמע שום הוא סובר דהנשבע לשקר חייב מלקות וי"ל מסוגית הבבלי איכא ראיה מבוררת ועי' לעיל סוף פ"ג בתו' ד"ה ר"א כו':
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6