הדא דכתיב ויהי בימים הרבים ההם. היינו שהגיע עת הקץ דמשנולד יצחק התחילו הת' שנה של ועבדום וגו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג מתוך צרה ויאנחו בני ישראל מן העבודה מתוך צווחה וישמע אלהים את נאקתם מתוך זכות אבות ויזכור אלהים את בריתו וירא אלהים את בני ישראל מתוך תשובה וידע אלהים. שעיקר התשובה עזיבת החטא ושיתחרט בלבבו על מה שעבר ואין זה אלא בידיעת הבורא כי הוא יראה ללבב:
ה"ג וכן הוא אומר בצר לך מתוך צרה ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים מתוך הקץ ושבת מתוך תשובה וכו'. וה"פ אף לעתיד אינן נגאלין אלא מתוך אלו ה' דברים שבהן היתה גאולת מצרים וכולן רמוזין בהך קרא:
וינחם כרוב חסדיו מתוך תשובה. שהיא החסד הגדול שעשה אלהינו עמנו שהרי התורה אמרה נפש החוטאת תמות אלא שהקב"ה רב חסד הוא ומקבל התשובה תמורת הנפש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 365cda3f190f69ba1abc5f1791314e3f4d9fd180d1967c8a95450506910fdf17