א"ר ליעזר אתיא כמ"ד במרה ניתנה השבת ברם כמ"ד באלוש כו'. — צ"ל: אתיא כמ"ד באלוש ניתנה השבת (כן תני בסדר עולם פ"ה וכתיב בפ' בשלח ויבואו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין וגו' הנני ממטיר לכם לחם וגו' ותניא בס"ע שם וכן בב"ד פמ"ח אות י"ג דמדבר סין הוא אלוש וכיון שבאלוש ניתן להם המן הזהירם שם על השבת שאין אופין מיו"ט לשבת) ברם כמ"ד במרה ניתנה השבת (כ"ה במכילתא בשלח ט"ו כ"ה) עומדין במרה ומזהירן באלוש (פי' מאחר שכבר ניתנה שבת במרה היה לו למשה להודיעם כל דיני שבת במרה ולמה המתין לאחר ה' מסעות עד אלוש ואחר שירד להם המן ולכך צ"ל למ"ד זה דהא דאמר להם משה במרה את אשר תאפו אפו וגו' אין זה אזהרה אלא פירש להם הטעם למה ניתן להם שני עומרים בערב שבת והוא כדי להכין סעודת שבת בערב שבת).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3c34787f3af932ba4cae41e454897c9a452d91dc3ea9fe471c460e33b7f5d1a