הרי שלא עירב אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו כו'. — פי' שיטת הירושלמי היא דאחרים שעירבו גם עליו מותרין לעשות לו משלו אם זיכה להן עיסתו וקדירתו, אבל אם לא עירבו עליו אחרים אז גם אחרים אסורין לעשות לו אף שזיכה להן משלו וזהו שאמרו למטה לא עירב ולא עירבו לו אחרים ר' יצחק אמר צולה כו'; אבל בבבלי ט"ז ב' וי"ז א' שיטה אחרת ע"ש.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3c34787f3af932ba4cae41e454897c9a452d91dc3ea9fe471c460e33b7f5d1a