קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בבירו מיניקא. בבירה העשויה כמו מינקת כפופה וי"ת בשלשלאין מולא. דוד:
2
לא הניח כו'. דכתיב וכהיצר לו חלה את פני ה' אלהיו גו' אבותיו מכלל עד השתא לפני אלהים אחרים נכנע:
3
והיו מה"ש מסתמין את החלונות. כלומר מיד שבא קולו היו סותמין אותו ולמדו עליו חובה כדמסיק:
4
אני נועל דלת בפני כל בעלי תשובה. דכתיב וכהצר לו חלה את פני ה' אלהיו ויכנע מאוד מלפני אלהי אבותיו ויתפלל אליו ויעתר לו הרי שלפי הנראה עשה תשובה ואם אינו מקבלו נועל דלת בפני בעלי תשובה שיאמרו אם תשובת מנשה לא נתקבלה כ"ש תשובתם ומה"ש אמרו אחרי שהפליג ברשעו אין לחננו:
5
חתר לו חתירה. כלומר מצא לו זכות קטן שעשה ובו ריחם עליו:
6
בערבייא. קורין לחתירה עתירה א"כ הא דכתיב ויעתר לו הוה כאלו כתיב ויחתר:
7
במה השיבו. דכתיב וישמע וישיבהו משמע תיכף בשעת שמיעה השיבוהו ובעי במה השיבו:
8
ברוח השיבו. מיד בשעת שמיעה נשב הרוח והשיבו לירושלים. אית דין כו'. ידע מנשה כי ה' אלהי עולם הוא אלא שכפר בשכר ועונש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314