קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' מאיימין על העדים. שלא יעידו עדות שקר:

מאומד. שהדעת נוטה שהוא כן:

עד מפי עד. שמענו עד מעיד בב"ד אחר:

דיני ממונות. אם העיד לחייב לזה ממון שלא כדין מחזירו לו ומתכפר:

דבר אחד כו'. אין זה מן האיום אלא פירושא קמפרש לקרא בדבר אחר:

לפיכך נברא אדם יחידי כו'. כל זה אמר להם לכך נברא יחידי להראותך שמאדם אחד נתישב מלואו של עולם:

רשויות הרבה. אלוהות הרבה יש וכל אחד ברא את שלו:

ולהגיד. לדורות הבאים:

בחותם אחד. חותם היינו אותו ברזל שהצורה חקוקה בו:

בשבילי נברא העולם. כלומר חשוב אני כעולם מלא לא אטרד עצמי מן העולם בעבירה אחת וימשך ממנה:

מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשינו בדאגה זו ואפילו על האמת שמא אנו טועים מחמת השכחה:

והלא כבר נאמר. והוא עד וחייבין אתם להגיד מה שראיתם:

ושמא תאמרו מה לנו לחוב. להיות מחויבים בדמו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:

הרי אומר באבוד רשעים רנה. ואם רשע הוא אין כאן עון כלל:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314