קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמ' לא תאמרו. מאומד שהדעת נוטה שהוא הרגו שראיתם את זה רודף אחר חבירו וסייף בידו והלך חבירו לחורבה ונכנס זה אחריו לחורבה ואח"כ נכנסתם אתם לחורבה וראיתם חבירו הרוג וזה יוצא מן החורבה והדם מטפטף מן. הסייף לכך אתם אומרים שזה הרגו ואין זה עדות דבעינן שיהו העדים רואים בעיניהם ממש הרציחה:
2
אראה בנחמה. שבועה בלשון קצר כלומר לא אראה בנחמה אם לא ראיתי כו':
3
שאין דמך מסור בידי. שאסור לדון ד"נ מאומד:
4
היודע מחשבות. כ"ש מעשה אדם בסתר:
5
עד שהכישו נחש ומת. אע"ג שנשיכת הנחש שרפה היא וזה נתחייב בסייף ולא בשרפה חטא אחר היה בו שנתחייב בו שרפה ונשתלם ממנו כעת:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314