ה"ג ומניין לשני עדים ת"ל והוא עד הרי כאן שנים וכר"י כו' וכ"ה בשבועות. וה"פ הא דאמרת מקרא והוא עד שמעינן להוציא עד אחד אדרבא והוא עד משמע עד אחד ומשני אתיא כר"י דאמר כל מקום שנאמר עד משמע שנים וכדמסיק:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 9 · Segment 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל מקום שכתוב בתורה עד סתם הרי הוא בכלל שני עדים. דכתיב לא יקום עד אחד באיש וקשיא ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד:
ה"ג אשכח תני ר' ישמעאל שני עדים וכ"ה בשבועות. וה"פ מצא ברייתא דתני בה מפורש משום ר"י דאין שבועת בעדות אלא בשני עדים:
עד אחד שנשבע שאינו יודע עדות ונמצא שיודע עדות מהו לחייבי משום שבועת ביטוי:
ופשיט אפשר לומר כו' ואת מחייבו משום שבועת ביטוי. בתמיה כיון שאם יצרפו לו עד אחר נמצא שבשבועתו מפסיד חבירו ממון וכיון שכן אפשר שיהא חייב משום שבועת העדות איך נחייבו משום שבועת ביטוי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314