כתיב ערות אשה ובתה לא תגלה. ל"ג וכ"ה ביבמות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכולהון. בכל העריות הכתובות בפרשת קדושים כגון גבי כלתו דודתו זכר ובהמה כתיב ואיש אשר ישכב כו':
ובה. באשה ואמה כתיב איש אשר יקח את אשה ואת אמה:
ללמד. לכך כתיב בה לשון לקיחה ללמד שאינו חייב על השנייה אפילו בא עליה באונס אלא א"כ הראשונה נשואה לו בקידושין אבל אם בא על הראשונה באונס שנייה מותרת לו:
או אינו מתחייב על השנייה אא"כ גם היא לקוחה לו בקידושין דהא גם גבי שנייה כתיב כי יקח:
ומשני למדנו. הא קיי"ל אין קידושין תופסין בעריות דהשנייה ערוה היא לו אלא ודאי בנישואי הראשונה איירי קרא:
ופריך והא כתיב לא יקח איש את אשת אביו. הרי אפילו בעריות נקט לשון לקיחה אע"ג דאין להן קידושין:
ומשני בא להודיעך. דאינו חייב על אשת אב אא"כ היתה מותרת לו עד שלא נשאה לאביו א"נ קמ"ל אע"פ שהיתה מותרת לו קודם נישואי אביו אפ"ה אסורה לו עתה אפילו לאחר מיתת אביו:
ה"ג והכתיב ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא. ואשת אחיו בכרת וכתיב בה כי יקח:
ותובן. כמו ואיבעית אימא כלומר ועוד איכא לאשכוחי ליקוחין באשת אחיו ע"י ייבום:
ותובן לאחד מיתת אחותה. ועוד כיון דשייך ליקוחין באחות אשתו לאחר מיתת אשתו נקט בה לשון קיחה:
ומשני שלא תאמר קין. והבל איך נשאו אחותם ומתרץ קרא זהו מתחסד שעשה המקום עם בריותיו והתיר להן אחותם כדי שיבנה העולם וכיון שאז בהיתר נשאן שייך בהו לשון קיחה:
אמרתי עולם חסד יבנה. כלומר ע"ז נאמר עולם חסד יבנה:
והכתיב אלמנה כו' לא יקח. לר"ע פריך דסובר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין:
שאם קידשה. כה"ג להאלמנה קידושין תופסין בה אע"ג דבשאר חייבי לאוין אין קידושין תופסין פסולי כהונה קידושין תופסין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314