דתנינן תמן. חולין פרק או"ב:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שחטה ואת בת בתה. לא עבד איסורא:
ואח"כ בו ביום שחט את בתה של הראשונה נמצא בשחיטה זו עבד תרי איסורא משום אותה ואת בנה דהיינו הראשונה והשלישית ושנייה ושלישית ה"ל בנה ואותה דחייב עליה נמי משום אותו ואת בנו:
סופג את הארבעים. דחד לאו וחדא התראה וחד מעשה הוא:
סופג שמנים. אע"ג דשם אחד הן מ"מ תרי איסורי נינהו אותו ואת בנו ובנו ואותו:
ותמן תנינן. כריתות פרק אמרו לו:
חייב עליה. פעמים משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו כגון שהיה נשוי את בתה ואת בת בתה מבתה האחרת ואת בת בנה:
שלשתן שם אחר הן. בחד קרא ובחד לאו כתיבי הלכך אין חילוק חטאת ביניהם ש"מ ריב"ן סובר אע"ג דשם אחד הן הואיל והם שני איסורים חייב שלשה:
ה"נ ריב"פ בשם ר"י מודה סומכוס בראשונה אשכח כו'. וה"פ ברישא דהך דאו"ב תנן שחט שני בניה ואח"כ שחטה סופג ארבעים וקאמר ריב"פ ברישא לא פליג סומכוס דשם אחד הן אבל סיפא דשני שמות הן או"ב ובנו ואותו פליג נמצא סומכוס וריב"ן לא אמרו דבר אחד דהתם שם אחד הן:
אשכח תני. מצא ברייתא דתניא בה דאף ברישא פליג סומכוס דתניא בתוספתא פרק או"ב שחט חמשה בניה ואח"כ שחטה סומכוס אומר משום ר"מ חייב משום חמשה לאוין:
מה אשה ובתה ובת בתה כשני לאוין. דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח:
ה"ג אף אשה ובת בתה ובת בנה בשני לאוין. אע"ג דבלאו אחד נאמרו אפילו הכי חייב עליהן שני לאוין ואשה ובתה ובת בתה אם נשא לבת בתה הרי האשה היא אם תמותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314