ממקום. שהיה מונח תחלה למקום אחר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 6 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין בו משום ליקוט עצמות. להתאבל עליו בו ביום דכיון שהוא מונח עדיין בארון שהיה בו תחלה ה"ל כקבור ולא שייך בו ליקוט עצמות:
הדא דאת אמד. לא אמרן אלא שהוא מונח בארון של אבן שהוא כקרקע וה"ל כאלו לא ניטלטלו מקביעותן:
אבל בארון של עץ. כיון שהעצמות ניטלטלו ממקום שנקברו למקום אחר יש בהן משום ליקוט העצמות וחייב להתאבל:
אפילו בארון של עץ. נמי ה"ל כקבור ואין בו משום ליקוט העצמות ואיזהו שיש בו משום ליקוט העצמות העבירן בבגד שמלבישים סמוך לבשר דודאי אין דרך להניחם כך:
ה"ג איזהו ליקוט מעבירן באפיקרסין ממקום למקום ותני כן ליקוט עצמות מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר. חגיי בשם ר' זעירא ליקוט' עצמות כשמוען תני אין שמועה לליקוט עצמות א"ר חגיי כו' וכ"ה במ"ק. וה"פ ותניא נמי הכי מלקט עצם אל עצם ש"מ אין ליקוט עצמות אלא כשמלקט עצם אל עצם אבל אם מעבירין בארון לאו כלום הוא. חגיי בשם ר"ז אמר ליקוט עצמות כשמוען שניהן שוין אף אם שמע שבלקטו עצמות אביו ואמו מתאבל עליהן ובברייתא תני אין שמועה לליקוט עצמות דוקא אם הוא שם בשעת לקיטה מתאבל אבל בלא"ה לא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314