והוא. ר' חגיי בא לתרץ דלא פליג אברייתא דהא דתני אין שמועה כו' היינו אם שמע שנלקטו עצמות אביו ביום אתמול הוא דאינו מתאבל והא דאמר הוא ליקוטי עצמות כשמוע היינו ששמע בו ביום שנלקטו מתאבל אע"פ שלא היה שם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 6 · הלכה 9 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ניקומכי. שם חכם:
אין שיעור לליקוט עצמות. ואפי' כל שהוא חייב להתאבל עליו:
הורי לר' אילא מכפרי. שהיה מעביר עצמות אביו ממקום למקום בארון של עץ וכהן היה והורה לקרוע ולהתאבל לחומרא כר' אחא דאמר בארון של עץ יש בו משום ליקוט עצמות ולא ליטמא לו נמי לחומרא כר' יוסי דאמר אפי' בארון של עץ אין בו משום ליקוט עצמות ואסור לטמא:
ה"ג ולא ליטמות כר"י תני ליקוט עצמות אין אומרים כו' וכ"ה במ"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314