קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 6

זו כנגדו. שני כהנים נושאים אותן זה אצל זה:

והוא יושב ממולי. ובצידו היה יושב:

ממול עדפו. מול שהוא רואה את העורף הרי שהוא אחריו:

ה"ג מ"ד זו אחר זו נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת ומ"ד זו כנגד זו כל מקום ומקום מתכפר בשתי תודות. וה"פ למ"ד זו אחר זו חיצונה לבד מקדשה וכשנכנסה אחרונה לשם לא נפסלה ביוצא שלא עברה במקום חול אלא במקום מקודש ולמ"ד זו כנגד זו אין אחת מקודשת יותר מחברתה דהא כל מקום ומקום שתי תודות מקדשות:

ה"ג מ"ד זו אחר זו יאות דתנינן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת ואיזו היא פנימית זו שסמיכה לבית דין ברם כמ"ד זו כנגד זו למה ר' יסא בשם ר"י כו'. וה"פ בשלמא למ"ד זא"ז אתיא שפיר הא דתנן הפנימית נאכלת לפי שאין נפסלת ביוצא כדפרישית בסמוך ואיזו פנימית זו שסמוכה לב"ד שממוצעת בין התודה הראשונה ובין הב"ד אלא למ"ד זו כנגד זו מ"ש פנימית מן החיצונית הא תרווייהו נפסלו ביוצא:

על פי נביא. חגי זכריה ומלאכי שהיו שם על פיהם ברוח הקדש נאכלת הפנימית שממוצעת בין העם לחומה ונשרפת החיצונה ואין טעם בדבר:

תניי תמן. תני התם בבבל במתני' כל שלא נעשית באחת מכל אלו דאי כל אלו בעינן קשיא במה קידשו בבית שני בשלמא נביא יש כאן אבל אורים ותומים לא היו במקדש שני:

ה"ג אורים ותומים אין כאן:

אשכח תני. מצא ברייתא דתני בה רי"א צריך אורים ותומים: