כהדא. מתני' דתנן גמרו את הדבר מכניסין אותן למאן אילימא לבעלי הדינין התם קיימי אלא לעדים ש"מ דבעינן שיהו שני העדים שם בב"ד אתיא מתני' כת"ק דר"נ:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 9 · Segment 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין שומעין מן העדים. לפסוק הדין על פיהם:
ולכשיבא שני. לאחר זמן שומעין דבריו ומצטרפין זה עם זה:
ר' יונתן. היה יושב בבה"מ ושאל איפשר שיש כאן אדם אחד ששמע אם הלכה כר' נתן או לא:
הא ר"ש בן יקים. יודע:
אמר יקים לעיל. יבא ר"ש בן אליקים למעלה:
כיון. שעלה אמר ר"י לר"ש שמעת שהלכה כר"נ:
א"ל. כך שמעתי מודה ריב"ק לר"נ כי היכי דלא בעי ר"י ראייה כי הדדי הגדה נמי כי הדדי לא בעיי א"ל. ולזה הוצרכתי בתמיה השתא ומה עיקר ראייה בהדי הדדי אמר ריב"ק לא בעינן הגדה מיבעיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314