א"ל. ישעיהו להקב"ה מעיקרא אמרת לי הכי לאמר לו כי מת אתה ולא תחיה ועתה אתה אומר אלי לאמר הנני מוסיף וגו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל. ישעיהו להקב"ה עוד יחזקיהו אדם גדול הוא ולא יאמין לדברי אלה שסותרים את הראשונים באומרו איך יתכן שבשעה מועטת נהפכה הגזרה ומדוע מיהרת לבוא והיה רוצה לעכב הדבר זמן מה:
א"ל. הקב"ה עניו גדול הוא ודרך הענוים לתרץ דברי חביריהם ולא עוד שמההכרח הוא למהר בדבר עד שלא יצא הקול מנבואה הראשונה ויהיה ח"ו פגם לנבואתך:
העיר כתיב לרמוז שעדיין לא יצא הקול בעיר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314