והכתוב מוכיח. בתמי' דקתני מתני' מה בין גט למיתה כו' וכי הכתב בלבד מוכיח:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 15 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא מפיה. נמי מאמינין אותה שהרי צריכה לומר בפ"נ ובפ"נ ואילו לא אמרה שמא את מתירה להנשא ומעתה ניחוש דילמא משקרת:
ומשני רבי יוסי כההיא דא"ר בון. בריש גיטין על הא דאמרינן שם דחומר שהחמרת עליה מתחלתה שהצריכו לומר בפ"נ ובפ"נ הקלתה עליה בסופה שאם בא הבעל ועירער ערערו בטל ופריך שם וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולין. כלו' דעדיין חששא זו לא מיתקן באמירה בפ"נ ובפ"נ ושמא יכוין הבעל לקלקלה ולחתום הגט בעדי פסולין ומשני שם ר' בון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בב"ד הוא חשוד לקלקלה שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירער ערעורו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרים כלומר דלא חיישינן שיבא לקלקלה באמת שתנשא שלא כדין אלא דחיישינן שיבא לערער בב"ד ויאמר מזויף הוא שלא יניחוה להנשא ומעתה אמרינן מתוך שהוא יודע שאין מאמינין לערעורו שהרי כבר אמר השליח בפ"נ ובפ"נ אף הוא מחתמו בעדים כשרים שלא יבא קילקול בידי שמים על ידו:
והכא. נמי לא חיישינן דתהא משקרת דמתוך שהיא יודעת שלא עשו כו' ואין סומכין על דבריה לחוד כ"א העיקר על הכתב אף היא אומרת אמת בפ"נ ובפ"נ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d